#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עולים באילן 1) לח 2) יבש?	"1) לא [שמא יעלה ויתלוש ויכוין לתלוש ואתי לידי חיוב חטאת (מ""ב ס""ק ה')] 2) מבואר בגמ' עירובין (ק' ע""ב) דמדינא ליכא איסור דאורייתא לתלוש מיבש [והקשה המג""א (ס""ק א') על הרמב""ם דמשמע דיש איסור, ותי' הערוה""ש (סעי' י""ג) דהרמב""ם מיירי באילן לח אלא שפירותיו יבשים], ומ""מ בימות הגשמים אסור לעלות דאינו ניכר שהוא יבש אבל מותר בימות החמה דניכר דהוא יבש ודוקא כשאין בו ענפים ופירות, אבל רב בקעה מצא ועשה בה גדר במקום שלא היו בני תורה. להלכה, הטור (והרא""ש) פסק דמותר בימות החמה, והשו""ע סותם לאסור בכל אופן וכרב [ומה שכתב המג""א (ס""ק א') משום לא פלוג, כוונתו לגדר שעשה רב (מחה""ש, שעה""צ ס""ק א'), ועוד כתב הערוה""ש (סעי' י""ד) דאסור משום דחיישינן למחתך], והמ""ב (ס""ק א') אינו מכריע ביניהם [והמ""ב לקמן (סי' שע""ב ס""ק קט""ז) סותם לאסור]"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דברים שאסור לעשות באילן?	"1) אין נתלים בו, ואין נשענין ונסמכין בו (מ""ב ס""ק ב)<br>2) אסור ליתן חפץ עליו או ליטול חפץ ממנו [עי' בסמוך]"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מעשבים דלא גזרו בה?	"תי' הערוה""ש (סעי' י""ד) דעשבים לא יתלוש בידים אלא דרך הליכה וזהו דבר שאינו מתכוין, משא""כ באילן יש לחוש שמא יתלוש בידים, וגזרו אפי' על אילן סרק משום לא פלוג"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עלה 1) מערב שבת 2) בשבת?	"1) אפי' אם עלה במזיד מותר לירד בשבת [דהקילו מפני שהוא עובר בכל רגע כל זמן שהוא נשאר באילן], ולפי הטור דוקא אם כוונתו היתה לירד קודם שבת, אבל קיי""ל כהמגיד משנה דמותר לירד אפי' אם כוון לירד בשבת (מ""ב ס""ק י') 2) אם עלה בשוגג מותר לירד אבל אם עלה במזיד קנסינן ליה ואסור לירד"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא חפץ מאדם דאסור להוריד חפץ מאילן בשבת?	"דוקא באדם הקילו מפני שיש איסור כל רגע שהוא יושב באילן משא""כ בחפץ אין איסור לישאר שם ורק כשהוא נוטלה ממנו הוי משתמש באילן (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מבהמה דאפי' במזיד אין קונסין אותו?	"תי' הערוה""ש (סעי' ט""ו) ע""פ הירושלמי דבבהמה יש איסור דאורייתא שביתת בהמתו ונמצא דכל רגע עובר מן התורה {ועי' מש""כ בענין זה לעיל (סי' ש""ה סעי' י""ח), דהעיקר היתר הוי משום צער בעלי חיים}"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסרו ליטול חפץ מאילן בשבת?	"1) המגיד משנה כתב דהוי בכלל משתמש באילן (מג""א ס""ק ב')<br>2) הרא""ש כתב דאינו נחשב משתמש באילן אלא אסור גזירה שמא יעלה ויתלוש, וביאר המג""א (שם) דאפי' למטה מעשרה גזרו משום לא פלוג [ותמה המג""א א""כ למאי נפק""מ כתב הרא""ש דלא מקרי משתמש במחובר] {וכעין זה מצינו בתוס' ישנים בשבת נ""ג ע""א}<br>3) הריטב""א בעירובין כתב דאסור ליטול חפץ ממנו דבקל יבוא עי""ז להשען עליו (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול חפץ מבהמה?	"מבואר לעיל (סי' שי""ז סעי' ו') דמותר לקשור חבל לפי פרה, ומכאן מבואר דאע""פ שאסור לישען על בהמה כמו אילן מ""מ לגבי נטילת חפץ ממנו אינו דומה, וכ""כ הריטב""א בעירובין, והרא""ש הביא ראיה מכאן דלא מקרי משתמש, ותי' המג""א (ס""ק ב') לדעת המגיד משנה דהכא שאני דאין דרך תשמישו בכך (שעה""צ ס""ק ז'), ועוד תרצו הקרן אורה ובית מאיר (סי' ש""ה) דכשהוא לצורך הבהמה לא מקרי משתמש בבהמה {ונראה דזהו העיקר תירוץ}"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח חפץ על האילן מערב שבת?	"מבואר לעיל (סי' רע""ז סעי' ד') דאסור להניח נר על אילן מערב יו""ט שמא יטלו ביו""ט, וה""ה כל חפץ שמותר להשתמש בה (מ""ב ס""ק י""ב) [ועי' מש""כ שם דיש מקילין בחפצים שאין דרכו להשתמש בה תמיד]"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כובעו נקלע לתוך האילן בשבת?	"השש""כ (פט""ז סעי' ח') אוסר מפני שהוא משתמש באילן [ואם נפל מאיליו מותר מפני שלא היה באילן בין השמשות], אבל השבט הלוי (ח""ז סי' מ""ד, חי""א סי' צ""ח) מקיל דלא מיבעי לפי המגיד המשנה דאין זה נקרא משתמש באילן מפני שלא ניחא ליה בזה מעיקרא, אלא אפי' להריטב""א לא חיישינן שמא ישען כיון שנקלע שלא לרצונו וברגע אחד מסירו {וצ""ב, אבל נראה דבשעת הדחק יש להקל ע""י זריקה דיש מקילין בזה דאינו מתקרב להאילן}"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש ברכין 1) כירקות 2) שסופן להקשות?	"1) הגמ' (עירובין ל""ד ע""ב) משמע דלא גזרו על רכין כלל אפי' אם גבוהים יותר מג' טפחים דאמר רב נחמן פוקו כבושו וכו', וכן פסק הרמ""א, אבל הב""ח וט""ז (ס""ק ד') ס""ל דרבינא חולק על רב נחמן וס""ל דחיישינן שמא יקטום בכל רכים כירקות, אכן הרבה אחרונים חולקים עליהם ומסכימים לשיטת הרמ""א [ודוקא בקנים עוזרדין שהם קשים קצת חיישינן שמא יקטום ומחמירים בהו אפי' בין השמשות שלא להניח עירוב שם משא""כ אילן מותר להניח עירוב שם לפי רבי, אבל קנים שלא עוזרדין שהם רכים לגמרי וירקות מותרים אפי' בשבת], וכן קיי""ל (מ""ב ס""ק ט""ו) 2) כאן יש מקום להחמיר שמלבד שיטת הב""ח וט""ז דס""ל דכל רכין אסורים יש גם שיטת הר""ח ורשב""א (בעבודת הקודש) דס""ל דקנים עוזרדין הוי מין שסופן להקשות ועל זה אמרינן דאסור אפי' בין השמשות שמא יקטום, ואין להקל אלא בקנים שאינם מתקשים לעולם (מ""ב ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק ח'), ולכן יש להחמיר בקלחי כרוב ודלעת שסופן להקשות (מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן שלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשרשי האילן 1) למעלה מג' טפחים 2) למטה מג' טפחים 3) שבאים מלמעלה ויורדים למטה?	"1) אסור [אע""פ שלא שייך כולי האי שמא יעלה ויתלוש אפ""ה גזרו ביה רבנן (מ""ב ס""ק י""ז)] 2) מותר [בין שורשים בין ענפים (מ""ב ס""ק י""ח, שעה""צ ס""ק י')] 3) רב ששת אוסר כיון שבאים מכח מקום גבוה ג', אבל קיי""ל כרבה דס""ל דאזלינן ""באשר הוא שם"" ואם הוא למטה מג' טפחים מותר"	סימן שלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם גבוהים ג' טפחים 1) משלשה צדדין 2) מב' צדדין או פחות?	"1) אסור, דהצד נמוך בטל הוא להשלשה צדדים גבוהים (מ""ב ס""ק כ""ג) 2) אינו בטל, ולפי המ""ב (ס""ק כ""ג, שעה""צ ס""ק י""ז) ותוספת שבת (ס""ק ח') רק מותר להשתמש באותן ב' צדדין נמוכים, וכן מדויק בערוה""ש (סעי' כ'), אכן הגר""ז (סעי' ז') ואגלי טל (קוצר סעי' ל""א) ס""ל דמותר להשתמש בכל הצדדין {ונראה לפרש דהמ""ב ס""ל דפשוט דאסור להשתמש בהצדדין גבוהים, וכל הנדון הוא אם הצד נמוך בטל לצדדים גבוהים, ולפיכך בג' צדדים גבוהים אמרינן דצד הנמוך בטל להם אבל בב' צדדין נמוכים אינם בטלים, ויש להסתפק אם הוא נמוך בג' צדדין אם אמרינן דצד גבוה בטל ומותר להשתמש בה אפי' בצד רביעית, ונקט הפסק""ת (הע' 49) דמותר}"	סימן שלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין שרשים גבוהים ג' טפחים לשרשים שיש חלל תחתיהם ג' טפחים?	"ביאר הביה""ל (ד""ה היו) דר""ל אפי' אם החלל עצמו אינו ג' טפחים אלא בצירוף השורש גופא ג""כ אסור"	סימן שלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באילן קטן או ירק למטה מג' טפחים אבל יש בו פירות?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') מסתפק אם גזרינן שמא יתלוש ואסור להשתמש בה (מ""ב ס""ק י""ט) {אכן ממג""א (ס""ק ג') משמע קצת דמותר דכתב בשם היש""ש דקלחי כרוב דינו כשרשי אילן שמותרים למטה מג' טפחים (וכ""כ ערוה""ש סעי' י""ט), ותי' הפסק""ת דשאני כרוב ודלועים דאינם ראויין חיים (וכמ""ש בברכות ל""ח ע""ב) וודאי לא חיישינן בהם}"	סימן שלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-tree stump?	"הערוה""ש (סעי' י""ח) מקיל כיון שלא יגדל עוד הוי כמו עץ בעלמא שתחוב בקרקע"	סימן שלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לילך ע""ג עשבים בשבת?"	"איתא בגמ' (עירובין ק' ע""ב) דמותר לילך ע""ג כל עשבים [בין לחים בין יבשים] בשבת, ואפי' בעשבים ארוכות, ואפי' יחף בלא מנעלים, משום דקיי""ל כר""ש דדבר שאינו מתכוין מותר (מ""ב ס""ק כ""ד), אבל לא ירוץ או ילך במהרה בעשבים ארוכות דאז הוי פס""ר, ובזה מיושב הסמ""ג התמוה דכתב דאסור לילך ע""ג עשבים, והיינו במהרה (מ""ב ס""ק כ""ה, ביה""ל ד""ה מותר), אכן הערוה""ש (סעי' כ""א) חולק על המ""ב וס""ל דאין לנו לחדש איסורים מדעתינו ומסתימת חז""ל משמע דמותר אפי' לרוץ בעשבים דאינו פס""ר, וכן החוש מעיד, ומסיים דאין אנו אחראים ליישב הסמ""ג {ולכאורה הכל תלוי במציאות אם הוא פס""ר}"	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא עשבים שנדבקו באצבעות רגליו?	"לא יסלקם בידיו דמוקצים הם דבין השמשות היו מחוברים (מ""ב ס""ק כ""ד) {דלא היה דעתם להשתמש בהם כלל, אבל דברים מחוברים שיש בהם השתמשות אינם מוקצה, ועי' מש""כ לעיל (סי' ש""ב סעי' ב') דאין זה דומה להסרת טיט מעל בגדיו דהתם הוא מעשה ניקוי ואינו מוקצה משא""כ הכא אינו נקרא מעשה ניקוי על רגליו, ואפי' להסיר עשבים ממנעליו אינו נחשב כמעשה ניקוי על מנעליו, אמנם כבר ביררנו לעיל (סי' שט""ז) דבכלל אין שייך היתר זה לגבי מוקצה רק לגבי בורר}"	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפוך 1) מים 2) שאר משקים 3) מי רגלים, על עשבים אם אינו מכוין לזורע ולחורש? (קרקע שלו/קרקע של חבירו)	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-f10dd623bb97c78b59d7daf14930e9953daf47de.jpg"">"	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב חצר חבירו?	"הספר זכרונות ס""ל דוקא של גוי, אבל המג""א (ס""ק ו') ס""ל דאפי' של ישראל, ומתוס' (שבת ק""ג ע""א) משמע דוקא מי שאינו אוהבו, וכן פסק המ""ב (ס""ק כ""ז)"	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאכול ולשתות ע""ג עשבים?"	"כתב הספר התרומה דטוב לשמור את עצמו מלאכול ולשתות ע""ג עשבים כדי שלא יפלו עליהם מים [ואם הוא קרפף שאינו מוקף מדירה אסור לטלטל בו יותר מד' אמות (ט""ז ס""ק ו*, מ""ב ס""ק ל')], ומשמע מבאה""ט (ס""ק ז') ומ""ב (שם) דלחומרא זו יש להקל בחצר חבירו, ועוד נראה לר""י באק דאם אוכל ע""ג שלחן אין לחוש"	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך להרחיק המים כדי שלא יהא נחשב כאילו הוא משקה העשבים?	"{נראה דכל זמן שלא אכפת ליה בהשקאת העשבים מותר ע""י גרמא, ולפיכך כל זמן שכלה כחו מותר, אבל אם ניחא ליה אסור אפי' ע""י גרמא}"	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות פעולה כדי שלא יתקלקל האילן?	"מבואר בירושלמי (שבת פ""ז ה""ב) דאסור להסר תולעת מאילן כיון שמועילה היא לצמיחת האילן {ונראה דזהו דוקא דבר שדרך אומנים ופועלים עושים לאילנותיהם, אבל שאר מניעות בעלמא כגון להבריח חיות רעות משדהו או לסגור ה-sprinkler כדי שלא יזיקהו הריבוי מים מותר, וכן התיר החוט שני (ח""א פ""י ס""ק א')}<br> "	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר כמה זמן יצמח הזרעים?	"צריך לחוש שלא ישארו בקרקע לג' ימים דאשכחן ביו""ד (סי' רצ""ג) מ""ד דס""ל דישרשו לגמרי לאחר ג' ימים, ואפי' לפי מאי דקיי""ל דצריך עוד ב' שבועות היינו להשרשה גמורה אבל לכו""ע מתחיל לצמח ולהשריש לאחר ג' ימים (נשמת אדם ח""ב כלל י""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשליך זרעים רבים לתרנגולים?	"כיון שהוא משליך בבת אחת מותר להשליך אפי' יותר מכדי יום אחד ולית ביה משום טירחא לצורך חול [אבל לא ישליך כשיעור ג' ימים כדי שלא יצמחו] (מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן שלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעשבים שגדלו על לחות אוזן הכלי?	"כיון שדרך זריעה בכך [שמעצמן גדילים, ולאפוקי מעציץ שאינו נקוב דצריך אדם לעשותה (ערוה""ש סעי' כ""ג) {ולפי""ז אפי' בזה""ז שדרכן לנטוע בעציץ שאינו נקוב אינו תולש דאורייתא, ודלא כשלחן שלמה (ס""ק ז')}] נחשב כמחובר לקרקע וחייב אם תולשה (גמ' שבת ק""ח ע""א, מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן שלו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו מינים בכלל איסור זה?	"מבואר בגמ' דחייב על פטריות, וכן על כישות שגדלים על היזמי והיגי (מ""ב ס""ק ה')"	סימן שלו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התוחב עשבים בקרקע מתי מותר להוציאם?	"אפי' אם לא דצה ושלפא מבעוד יום ואפי' אם ניתוספו מחמת לחות הקרקע מותר להוציאם בשבת אם עדיין לא השרישו [כגון תוך ג' ימים (מ""ב ס""ק ל""ט)] וגם לא כוון לזריעה דהוי גזירה אטו לאחר שהשרישו (מ""ב ס""ק מ') [וזהו דוקא כשהם טמונים בקרקע אבל אם הם מגולים מותר להוציאם אפי' כשדעתו לזריעה (מאירי, שעה""צ ס""ק ל""א, מ""ב לעיל סי' שי""א ס""ק כ""ז)]"	סימן שלו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור להוציאם משום איסור מוקצה על העפר?	"מותר מפני שהוא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר (מ""ב ס""ק ל""ז)"	סימן שלו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להחזירו אח""כ?"	"כן, אבל אם כבר נסתם הנקב אסור מפני שהוא עושה גומא (מג""א לעיל סי' שי""א ס""ק כ""א בשם המגיד משנה, מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן שלו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות אם עשבים בעציץ יונקים?	"1) רש""י (גיטין ז' ע""ב) ס""ל דעץ בעי נקב להיות מחובר וחרס הוי מחובר בלא נקב<br>2) תוס' (גיטין שם) ס""ל דחרס בעי נקב להיות כמחובר ועץ הוי מחובר בלא נקב<br>3) תוס' במנחות (פ""ה ע""א) הביא ר""ת ס""ל דחרס בעי נקב להיות כמחובר ועץ אינו כמחובר אפי' בנקב<br> (ב""י, ביה""ל ד""ה מעציץ)"	סימן שלו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלוש מעציץ 1) נקוב 2) שאינו נקוב?	"1) אסור מדאורייתא משום קוצר [חוץ משיטת תוס' מנחות (פ""ד ע""ב) דס""ל דעץ אפי' נקוב הוי כתלוש] 2) כשהיא מעץ או מחרס יש ראשונים דס""ל דעדיין הוא יונק ואסור מדאורייתא, ואם הוא משניהם או ממין אחר דודאי אינו יונק אפ""ה אסור מדרבנן, ואפי' אם העציץ מונח בעלייה (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק מ""א)"	סימן שלו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעצוץ נקוב, 1) מהו השיעור נקב 2) מהו מקום הנקב?	"1) בכדי שיצא שורש קטן, וזה פחות מכזית (מ""ב ס""ק מ""ב) 2) אפי' בדופן הכלי כל זמן שהוא למטה מעפר {כן נראה כוונת הרשב""א בב""י ושעה""צ (ס""ק ל""ו)}"	סימן שלו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפתוח חלון אצל פרחים?	"נוהגין להקל דהוי פס""ר דלא אכפת ליה וכיון שאינו ניכר מיד הוי כמו גרמא (פסק""ת הע' 112)"	סימן שלו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל עציץ 1) נקוב 2) שאינו נקוב, מעל הארץ לעל גבי יתידות?	"1) רש""י ס""ל דאסור מדרבנן מפני שהוא דומה לתולש שהוא מרחיק מקום היניקה אבל אינו אסור מדאורייתא דעדיין הוא יונק מהקרקע, והרמב""ם ס""ל דאסור מדאורייתא [וביאר הקה""י (גיטין סי' ו') דאע""פ שיש יניקה מ""מ אינו כמחובר לקרקע, והדבר אברהם (ח""א סי' י') הביא מזכר יצחק (ח""ב סי' מ""ה) דהוא ממעט היניקה], וקיי""ל כרש""י (ביה""ל ד""ה אפילו) 2) מבואר בגר""א (ס""ק י') ורע""א דבעצם יהא מותר אבל כל זמן שיש צד שהוא יונק [כגון שהוא של חרס או של עץ] צריך לחוש שהוא מרחיק היניקה ואסור מדרבנן וכשיטת רש""י בעציץ נקוב (מ""ב ס""ק מ""ג, שעה""צ ס""ק ל""ז, ביה""ל ד""ה אפילו), אבל כל זמן שליכא חשש יניקה {כגון שהוא בתוך עץ וחרס א""נ בבגדים} מותר ליתנו ע""ג יתידות דהוי גזירה לגזירה (כן משמע מרע""א ושעה""צ שם) {אמנם, יתכן דעדיין אסור ליתנו ע""ג מקום שאינו יונק דהוי גזירה אחת, עציץ שאינו נקוב אטו עציץ נקוב (ר""י באק), אמנם אם יש חרס ועץ על הרצפה אין בו שום יניקה ומותר לטלטל כל עציץ לכל מקום שירצה}"	סימן שלו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוא 1) ע""ג בגדים 2) ע""ג פלסטיק?"	"1) מבואר ממ""ב (ס""ק מ""ד) דאינו יונק כלל, וע""ע בחוט שני (פ""י ס""ק ב') 2) השבט הלוי (ח""ו סי' קס""ז) ומחזה אליהו (סי' ל') מצדדין דאינו יונק כלל, אבל הדרך אמונה (הל' שמיטה ויובל פ""א ציה""ל ס""ק ק""ז) הביא בשם ריש""א דצריך להחמיר כיון שלא היה בזמן חז""ל"	סימן שלו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקומה שניה?	"רשז""א (שלחן שלמה ס""ק ח') ס""ל דאינו יונק כלל, אבל השבט הלוי וריש""א (שלמי יהודה פ""ג הע' ס""ד) מחמירים (פסק""ת הע' 119)"	סימן שלו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרור העציץ על ממקום למקום?	"כן כיון שאינו משנה היניקה כלל (חוט שני שביעית פ""א ס""ק כ""ג)"	סימן שלו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל עציץ שאינו נקוב מצד איסור מוקצה?	"כשאין בו חשש מניעת יניקה, השעה""צ (ס""ק ל""ח) מציין לפמ""ג (א""א ס""ק ט""ו) דכתב דלפי הט""ז דס""ל דאסור להשתמש בירק ה""נ אסור שעציץ זה מוקצה, ואפי' להרמ""א דמקיל בירק מ""מ הוי מוקצה מצד העפר, והקשה דכאן משמע דאלמלא החשש יניקה יהא מותר לטלטלה, ותי' דאפשר דמיירי כשהוא רוצה להאכילו בפני בהמתו ועל כן אינו מוקצה, ומסיים ודוחק {ולכאורה אם הוא מיוחד להיות נוי בבית אינו מוקצה, אולם למעשה בדרך כלל לעולם יש חשש יניקה ואין להקל אלא בגרירה}"	סימן שלו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכד מלא תבואה שעומד ע""ג הקרקע?"	"כתב הביה""ל (ד""ה ע""ג) אם היה שם רק ליום או יומיים מותר לטלטלו דעדיין לא השרישו וגם לא כוון לזריעה אבל אם היה שם לאיזה ימים קרוב לומר שכבר התחילו לצמוח ואסור להגביהו, וה""ה שאסור להניח הכד על קרקע לח אם דעתו להניחו שם לאיזה ימים"	סימן שלו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחור שנפשח מערב שבת?	"אע""פ שהיא מחובר קצת מ""מ אינו יכול לחיות עוד והוי כתלוש ולפיכך מותר לתלוש הפירות ממנו בשבת (רמ""א), אמנם כיון שאין העולם בקיאים בכך אין להתיר אלא כשנפרד לגמרי מהאילן (פמ""ג מש""ז ס""ק ח', ביה""ל ד""ה שנפשח) [ואין זה דומה למפרק דהפירות תלוין בהענפים ואינו דומה לתבואה שהוא בתוך הקליפה (פמ""ג מש""ז ס""ק ח', ערוה""ש סעי' כ""ד)]"	סימן שלו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצנור שעלו בו קשקשין?	"איתא בגמ' כתובות (ס' ע""א) ממעכן ברגליו בצינעא, וביאר הפמ""ג (מש""ז ס""ק ט') דמיירי בעשבים תלושים (מ""ב ס""ק מ""ו) וגם הוי רק נראה כמתקן וע""י רגלו הוי שינוי ונמצאת דאין כאן איסור דאורייתא אלא שבות ומותר כלאחר יד במקום הפסד, וכ""כ הערוה""ש (סעי' כ""ה) דמותר דוקא מפני שאינו אלא תיקון בעלמא [אכן, מהר""ן משמע דמותר בשינוי על איסור דאורייתא דהקשה מ""ש מדליקה דהוי מלאכה שאצל""ג דאמרינן דאסור לכבותה במקום הפסד (ר""י באק)]"	סימן שלו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסיר הקשקשים הנה והנה?	"כתב המאירי (שבת קמ""ד ע""ב) דאסור דהוי כדרכה (מ""ב ס""ק מ""ו)"	סימן שלו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דכל דבר שאסור משום מראית העין אסור אפי' בחדרי חדרים?	"תירצו תוס' (כתובות ס' ע""א) דהיינו דוקא במראית העין באיסורי דאורייתא אבל במראית העין באיסורי דרבנן מותר בצינעא, ועוד חידש הר""ן דאם א""א בצינעא מותר אפי' בפרהסיא, אכן הביה""ל מדייק משאר ראשונים שחולקים על הר""ן"	סימן שלו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ל-plunge toilet בשבת?	"מכאן משמע דמותר לתקנו כלאחר יד במקום צורך [וא""כ יש לתקנו ברגלו], אבל האג""מ (או""ח ח""ד סי' מ' אות ט') מקיל אם זה דבר מצוי דהוי כמו הדחת כלים, ואם אינו מצוי אבל עדיין יוצאים המים מעט מעט מותר לתקנו ע""י שינוי אבל אם המים אינם יוצאים כלל הוי תיקון גמור ואין להקל אלא ע""י גוי, והשש""כ (פי""ב הע' נ""ב) כתב דיש כמה סברות להקל אבל כיון שאינם דברים ברורים אין להקל אלא בשעת הדחק"	סימן שלו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להריח 1) בשמים 2) פירות, מחוברים בשבת?	"1) איתא בגמ' סוכה (ל""ז ע""ב) דמותר להריח בו דהרי אינו עומד אלא להריח ואפשר להריחו במחובר, אבל הר""ן הביא גירסת הגאונים להיפך דכיון להריחא קאי ליכא היכרא ואתי למיקצייה, אבל להלכה פסק השו""ע כגירסא שלנו, אבל המג""א (ס""ק י') הביא שהיש""ש מחמיר כהר""ן, וכן החמיר המחה""ש, אבל המ""ב (ס""ק מ""ח) הביא מא""ר דהכריע דהעיקר כהשו""ע שמותר 2) איתא בגמ' סוכה (שם) דאסור להריח בו שמא יקוץ אותה לאוכלה, וכן קיי""ל {ולגירסת הר""ן מותר, אבל פשוט דלא מקילינן כוותיה}, ואפי' אם תולשה בפיו הוי תלישה כלאחר יד ואסור מדרבנן (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק מ""ט), וכן דייקו רע""א והבכור שור מגמ' מנחות (ע' ע""א) דהוי כלאחר יד, אכן הערוה""ש (סעי' כ""ו) ס""ל דהוא איסור דאורייתא דהוא דרך אכילה והתלישה הוי ממילא [ולגבי הגמ' במנחות דוחה דגחין שאני {אבל עדיין צ""ע דלוקמיה הגמ' ציור דהוי דרך אכילה (ר""י באק)}]"	סימן שלו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בפרחים העומדים לקישוט הבית 2) ב-honeysuckles?	"1) מצינו בשבת (ל""ג ע""ב) דהדסים עומדים להתקשט הבית ואפ""ה אמרינן דמותר להריח הדסים וא""כ ה""ה פרחים, וכן נקטו השש""כ (פכ""ו סעי' כ""ב) וקובץ הלכות (פמ""ג סעי' מ""א) [דלא כארחות שבת (פי""ח הע' צ""ו) דמסתפק בדבר] 2) מסתבר לומר דאינן עומדין לאכילה ומותר להריחם בשבת"	סימן שלו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל בשמים המחוברים לקרקע?	"כיון שיכול להשתמש בהם אינם מוקצה, דלא כמג""א לעיל (סי' שי""ב ס""ק ו') דס""ל דמחובר הוי מוקצה (מ""ב ס""ק מ""ח, שעה""צ ס""ק מ""ב)"	סימן שלו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ניתז צרורות ותלש פירות עי""ז?"	"איתא בתוספתא (שבת פ""י הי""א) דפטור אע""פ שכוון לתלוש הפירות, ותמה השעה""צ (ס""ק מ""ג) אפי' ברגליו ממש פטור, ותי' דקמ""ל דע""י צרורות עדיין אסור"	סימן שלו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שורה חטין ושעורין במים?	"כתב הרמב""ם דחייב משום זורע [כשמכוין שיתרככו ויצמיחו], והקשה המג""א (ס""ק י""ב) מגמ' זבחים (צ""ד ע""ב) דמשמע דאין בו איסור זורע ורק כששורה פשתן חייב משום לש, ותי' דמיד חייב רק בפשתן משום לש אבל לאחר זמן [כגון חצי יום {ונראה דבמים מתחילים לצמוח בחצי יום אבל בקרקע לח אין מצמיחין אלא בג' ימים}] חייב משום זורע [אבל מסיים צ""ע מנא ליה להרמב""ם הא] (מ""ב ס""ק נ""א), והוסיף השעה""צ (ס""ק מ""ו) דאפי' המג""א מודה דחייב בחטין מיד כל זמן שכוונתו היתה שיהיו שם לחצי יום, ועל כן אם נתנן במים סמוך לחשיכה חייב דומיא דזורע דעלמא דחייב אע""פ שאינו מצמיח בשבת [וכן מבואר ברש""ש (שבת ע""ג) דס""ל דזורע דומה לאופה דחייב מיד כשכוונתו לעשות מלאכה ואפי' אם נאפה או יגדל בימות החול, אמנם ס""ל דיכול להוציאו מהקרקע קודם שנשרש ולא יעבור על האיסור, אכן המנ""ח ס""ל דלא מהני להוציאו מהקרקע דכבר נתחייב מיד בשעת הזריעה וס""ל דאינו דומה לאופה דמהני להורידו מן התנור קודם שנאפה]"	סימן שלו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה חייב משום זורע, הרי הוא כעציץ שאינו נקוב?	"1) הערוה""ש (סעי' ל') ס""ל דחייב אם זורע בעציץ שאינו נקוב ואינו דומה לתולש [אבל הרבה חולקים עליו (שבט הלוי)]<br>2) יכול לאוקמיה בעציץ של חרס או עץ<br>3) {נראה לחדש דכמו שאמרינן דיש חילוק בין אדמה למים לגבי זמן השרשה, דבאדמה צריך ג' ימים ואילו במים תלוי בחצי היום, כן נראה לפרש דבעציץ נקוב פטור כשזורע בקרקע דאינו מחובר לקרקע לגמרי אבל כשנותן הזרעים במים כדי שיצמחו אין זה חיבור לקרקע אלא הוא תחילת הצימוח והוא איסור דאורייתא [אבל אין לחייבו בעציץ נקוב משום תחילת הצימוח דאינו אלא מעשה זריעה וחיבור לקרע], ועוד י""ל דמצינו לעיל (סעי' ד') דחייב כשתולש עשבים מאוזן הכלי מפני שזהו דרכו בכך, וה""נ י""ל דדרכו בכך לשרות זרעים במים משא""כ לזרוע בעציץ שאינו נקוב אינו דרך זריעה}"	סימן שלו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשרות צמוקים ושאר פירות יבשים?	"כתב פמ""ג (א""א ס""ק י""ב) דמותר לשרותם במים אבל לא לכבוש כבשים (מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן שלו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן ענפים שיש בהם פרחים במים בשבת 1) אם עדיין לא נפתחו 2) אם נפתחו כבר?	"1) אסור משום שגורם להם שיפתחו (מ""ב ס""ק נ""ד), וביאר הערוה""ש (סעי' ל') דחייב משום זורע אע""פ שהוא עצוץ שאינו נקוב [ואינו דומה לתלישה דפטור בעציץ שאינו נקוב] {ולפי מש""כ י""ל דחייב כיון שנותנם בתוך מים ואינו דומה לעציץ שאינו נקוב דהתם כוונתו לחברו לקרקע}, וע""ע בערך לחם למהריק""ש דס""ל דכל זה חומרא יתירא היא דפרחים אינם דומים לחטים דהתם נצמח דבר חדש משא""כ בפרחים לא נצמח דבר חדש אלא שהפרחים שהיו סגורים נפתחים, ומסיים ואין מי שחושש בארצותינו 2) אם הוכנו מאתמול מותר להחזירם למים (מ""ב ס""ק נ""ג), אבל אסור לטרוח למלא מים בשבילם [ותמה רע""א למה דין זה אינו מפורש ברמ""א], ואם יש לו מים שם כבר התוספת שבת אוסר והפמ""ג וגר""ז מתירין (מ""ב ס""ק נ""ד), וכן משמע מהערוה""ש (סעי' ל') מדהתיר להחזירם אפי' אם הוציאם ממים מבעוד יום, ועי' ברע""א דדן בזה, והכריע השעה""צ (ס""ק מ""ח) דיש להקל אם שכח להעמידם מערב שבת כיון שאין בהם פרחים ולית בזה חשש איסור דאורייתא {ונראה דאם שכח להכין מים מאתמול יש להקל ע""י הערמה שישתה מעט מים וישייר מים בכוס ויכול ליתן הפרחים בתוכם}"	סימן שלו סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתאנים שיבשו?	"איתא בגמ' חולין (קכ""ז ע""ב) דאע""פ דלענין טומאה הוי כתלוש ומקבלים טומאה מ""מ לענין שבת הוי כמחובר וחייב. והנה, כתב המג""א (ס""ק א') דיש בזה מח' ראשונים דרש""י (עירובין ק ע""ב, חולין קכ""ז ע""ב) ס""ל דפטור אם נתייבשה לגמרי ורק חייב אם עוקציהם עדיין לח או האילן גזעו מחליף אבל הרמב""ם (הל' שבת פ""ח ה""ד, פכ""א ה""ו) ס""ל דחייב אפי' אם נתייבשה לגמרי [והא""ר ס""ל דהרמב""ם ג""כ ס""ל כרש""י] (ביה""ל ד""ה חייב), והנשמת אדם ביאר כוונת המחבר כדעת הרמב""ם דחייב בכל אופן אבל אינו מוכח (מ""ב ס""ק נ""ו), וע""ע בערוה""ש (סעי' י""ג וסעי' ל""ב) דחולק על המג""א וס""ל דאפי' הרמב""ם מודה דאם נתייבשה האילן דפטור"	סימן שלו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעשבים יבשים?	"כתב המג""א (ס""ק י""ד) דאפי' הרמב""ם מודה דפטור אבל עדיין אסור מדרבנן (מ""ב ס""ק נ""ז), ומיהו כתב הביה""ל (ד""ה חייב) דאם הוא שדה דידיה חייב משום חורש, ואפי' אם אינו מכוין מ""מ הוי פס""ר, אבל באגם או בשדה דלאו דידיה אינו אסור אלא מדרבנן [וק""ק למה כתב הרשב""א דאסור משום שמזיז עפר]"	סימן שלו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בעפר שע""ג הגג?"	"כתב המג""א (ס""ק י""ד) בשם תשובת הרא""ש (כלל ב' סי' ד') דהוי כמחובר לקרקע ואסור מדאורייתא {ומפורש בפנים התשובה דאם זורע בתוך עציץ שאינו נקוב פטור, דלא כערוה""ש (סעי' ל')}, והקשה עליו המג""א מר""ש בשם ירושלמי דהיינו דוקא לטומאה דנחשב כמחובר ולא לשאר דברים {וקצת צ""ע דמבואר בגמ' חולין להיפך דטומאה הוי קל יותר להיות כתלוש מדשבת}, ותי' ע""פ התיו""ט דזהו כשאינו רוצה בהשרשתן אבל כשרוצה בהשרשתן הוי כמחובר גמור, ומיהו היכא שנפלה עליהם מפולת והעלים מגולים למעלה כדרך נטיעתם הוי כמחוברים אפי' אם אינו רוצה בהשרשתן (מ""ב ס""ק נ""ז) {כלומר, על הגג צריך לכוין להשרשה כדי שיהיה כמחובר משא""כ כשהוא על הארץ}, אכן הערוה""ש (סעי' ל""א) הקשה על תירוצו של התיו""ט הרי הירושלמי דחי תירוץ זה, אלא פי' דהירושלמי קאי כשיטת ר""ש ואנן קיי""ל כרבנן דאין חילוק בין טומאה לשאר דברים והכל נחשבים כמחובר."	סימן שלו סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בצדדי אילן?	אסור להשתמש בצדדי אילן אבל מותר להשתמש בצידי צדדין	סימן שלו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעלות על סולם שנוטה על אילן?	"אסור לעלות עליו אם הוא סומך על האילן גופה [ואע""פ שרק שליבה עליונה מוטל על האילן מ""מ הרי הוא כלי אחד (שעה""צ לעיל סי' ש""ה ס""ק ס')], אבל אם הוא סומך על יתד באילן מותר לעלות בה בשבת אבל אסור להסמיכו על היתד בשבת דאז הוא משתמש בהיתד, וכן אסור לדרוס על היתד בשבת (גמ' שבת קנ""ה ע""א, מ""ב ס""ק ס' וס""ק ס""ב)"	סימן שלו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להזיז צידי אילן?	"מבואר מרשז""א (מובא במ""ב דרשו) בחבלי כביסה על גלגל דאסור לזוז צידי אילן נמי {ולפי""ז נמצא דאסור להשתמש ב-swing אפי' אם אינו נוגע חלק העליון ואפי' אם אינו נחשב ככלי אחד}"	סימן שלו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדופני האילן גופה?	"דינו כאילן ממש (מ""ב ס""ק נ""ט) [משא""כ בבהמה דינו כצידי בהמה (שו""ע לעיל סי' ש""ה סעי' י""ח)]"	סימן שלו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלכלה התלוי באילן?	"אם הוא תלוי באילן גופה אסור להשתמש בה כלל דהוי צידי אילן, ואם הוא תלוי ביתד מבעוד יום מותר ליטול חפצים לתוכה או ליטול חפצים ממנה, אבל צריך ליזהר שלא תניד האילן דהוי כאילו הוא משתמש בו (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק ס""ג) [דלא כפמ""ג (א""א ס""ק ט""ו) דפי' דאסור לנוד האילן משום מוקצה {דהרי הוא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר}]"	סימן שלו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להישען על האילן?	"המג""א (ס""ק ט""ו) הביא מיש""ש דמותר בבריא ואסור בתש, ומבואר מירושלמי דהיינו אדם בריא ואדם תש [דלא כחיי""א וגר""ז וערוה""ש (סעי' ל""ז, וע""ע בערוה""ש סי' של""ט סעי' ג') דפירשו דקאי על האילן], ומבואר ממ""ב (ס""ק ס""ג) וביה""ל (ד""ה ומותר) דבאמת תלוי אם הוא סומך עליו מעט או בכל כחו, דאדם בריא בדרך כלל אינו סומך עליו אלא מעט ועל כן מותר משא""כ תש כחו סומך עליו בכל כחו ועל כן אסור, ובכל אופן צריך ליזהר שלא תניד האילן"	סימן שלו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם היושב באילן?	"אינו כצידי אילן ומותר ליתן או ליטול ממנו חפצים (שש""כ פכ""ו הע' מ""א)"	סימן שלו סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאדם למטפס ויורד ומטפס ועולה מבור ודות?	"איתא בגמ' עירובין (ק' ע""א) דמותר, וביאר הטור דקמ""ל דלא חיישינן שמא יעקור מן הקרקע בכוונה [מפני שנוח לתלוש מאילן אבל קשה לתלוש מקרקע (ערוה""ש סעי' ל""ח)], ורש""י ביאר דקמ""ל דאינו אסור משום טירחא (ב""י ריש הסימן), והרמ""א רק הביא טעמו של הטור"	סימן שלו סעיף יג		
